החלטה בתיק מ"ת 19889-11-12

        בקשה למעצר עד תום ההליכים.

1.     כנגד המשיבות הוגש כתב אישום המחזיק שלושה אישומים. האישום הראשון מיוחס למשיבה 1, והוא מחזיק עבירת שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז  - 1977 (להלן: "החוק"), ועבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 (א) לחוק. נטען כי המשיבה 1 החליטה לבצע שוד של טלפון נייד. ביום 11/10/12, נסעה המשיבה 1 עם אדם שזהותו אינה ידועה, ברכב השייך למשפחה. במהלך הנסיעה הגיעה המשיבה לאזור אצטדיון טדי, שם הלכה באותה עת המתלוננת, ילידת 1980, כשבידה מכשיר טלפון. המשיבה עצרה את הרכב בצד הכביש, יצאה מהרכב כשעל ראשה כובע ברדס, נגשה אל המתלוננת כשסכין בידה, ודרשה שזו תמסור לה את מכשיר הטלפון הנייד. המתלוננת סרבה, המשיבה הניפה את הסכין לכיוון פניה של המתלוננת, ואז המתלוננת מסרה לה את מכשיר הטלפון הנייד. לאחר מכן נמלטה המשיבה מהמקום. האישום השני מיוחס לשתי המשיבות והוא מייחס להן עבירה של דרישת נכס באיומים לפי סעיפים 404 רישא בצירוף 29 לחוק, ועבירת גניבה לפי סעיפים 383 (א) (1), 384 וסעיף 29 לחוק. נטען כי המשיבות שכרו רכב, וביום 31/10/12, שעה שנסעו ברחוב דור ודורשיו בירושלים, כאשר המשיבה 2 נהגה ברכב, הן ראו קטינה ילידת 1998, הולכת ברחוב. משיבה 1 יצאה מהרכב, כשהיא עוטה על ראשה ברדס ופניה מוסתרים, דרשה מהקטינה כי תיתן לה את תיקה, ארנקה ומכשיר הטלפון הנייד שלה, חטפה את תיקה של המתלוננת אשר הכיל מכשיר טלפון נייד וחפצים נוספים, ולאחר מכן השתיים נמלטו מהמקום. האישום השלישי מייחס למשיבות עבירה של ניסיון שוד והחזקת סכין. נטען כי ביום 31/101/12, בשעות הלילה, ברחוב התקופה בירושלים, שעה שהלכה המתלוננת מאותו אישום ברחוב, התקרבה אליה מי מהמשיבות כשהיא אוחזת סכין ודרשה מהמתלוננת את מכשיר הטלפון הנייד שלה, תוך שהיא אוחזת בידה סכין. משראתה המתלוננת את הסכין, החלה המתלוננת לצעוק ולבכות והשתיים נמלטו מהמקום.

        ראיות לכאורה

2.     באשר לאישום השני, טען סנגורה של המשיבה 1 כי מהראיות עולה כי העבירה אותה עברה המשיבה 1, לכאורה, הנה עבירה של גניבה ולא דרישת נכס באיומים. לגבי האישום הראשון השלישי נטען כי קיומה של הסכין עולה רק מדברי המתלוננות, ולמעשה המשיבה לא החזיקה בידה סכין.

סנגורה של משיבה 2 טוען, באשר לאישום השני, כי לכל היותר מדובר בעבירה של גניבה. באשר לאישום השלישי, אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של ניסיון לגניבה, אלא  נטען שהמשיבה 2 הייתה זו שנהגה ברכב, ומעבר לכך לא עשתה כל פעולה  שהיא.  בכל מקרה, כך נטען, משיבה 2 לא יצאה מהרכב, ומהודעתה של משיבה 1 עולה כי היא קיבלה פיק ברכיים והיא חזרה לרכב. עוד נטען כי אין ראיה שהמשיבה 2 החזיקה סכין או הייתה מודעת לכך שהייתה כוונה לנקוט באלימות בעת ביצוע העבירה, ולכל היותר הייתה כוונה לבצע עבירת גניבה.

3.     באשר לאישום הראשון קיימות ראיות לכאורה בנוגע עם שתי העבירות הכלולות באותו אישום. קיום הסכין באישום הראשון עולה בבירור מהודעת המתלוננת.  באשר לאישום השני, ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של גניבה. באשר לאישום השלישי, מדו"ח הפעולה של השוטר צנדיק יצחק, עולה הראיה הלכאורית בדבר השימוש בסכין. בנסיבות בהן התרחש האירוע, נראית הטענה לפיה המשיבה 2  לא ידעה כי המשיבה האחרת אוחזת בסכין, רחוקה, ועניינה להתברר בהליך העיקרי. על כן קיימות ראיות לכאורה גם באשר לאישום השלישי.

        עילת מעצר

4.     המשיבות הנן צעירות בנות 22, ללא הרשעות קודמות. מדובר, בנוגע עם משיבה 1, בשלושה אירועים, ובאשר למשיבה 2 מדובר בשני אירועים. מדובר על פעילות בצוותא, מתוכננת, אירועים בהם נעשה שימוש בסכין (פעמיים באשר למשיבה 1 ופעם באשר למשיבה 2), המשיבות בחרו לעצמן קורבנות שנראו להן קורבנות קלים וזמינים ומכלול ההתרחשויות מעיד על מסוכנותן. שני הצדדים הפליגו בטיעונים לגבי חלופות מעצר אפשריות באשר למשיבות, במיוחד בא פירוט והוגשו מסמכים רבים באשר למשיבה 2. בשאלה זו, על מנת שהתמונה תהא מלאה ויהיו לפניי מלוא השיקולים הצריכים לעניין, יש לקבל תסקיר שירות מבחן, כפי שאף התבקש משירות המבחן בהחלטה מיום 15/11/12.

5.     לפיכך, נקבע להמשך ליום 4/12/12 שעה 09:50.

6.     המזכירות תשלח עותק ההחלטה לשירות המבחן המתבקש להמציא תסקיר עד ליום 2/12/12.

7.     המשיבות יובאו על ידי שב"ס.

ניתנה היום,  ה' בכסלו, תשע"ג, 19 בנובמבר, 2012, במעמד ב"כ המבקשת, באי כוח המשיבות והמשיבות בעצמן.